אודיו
לאופק גני, בת 17 וחצי מנחל עוז, היו הרבה תוכניות לשנה הקרובה: בגרויות, מסע לפולין וחגיגות נשף הסיום עם כל החברים לשכבה.
ב-7 באוקטובר הרגישה איך הכול נלקח ממנה בבת אחת.
בבגרות יוצאת דופן ובכאב גדול מספרת אופק על פחד המוות שחוותה באותן שעות בממ"ד, על בני משפחתו של בן זוגה שנרצחו ועל החברים שאיבדה באותו יום ארור.
סיוון עובד גדלה כל חייה בשדרות שאותה כל כך אוהבת, ועברה לגור עם משפחתה בקיבוץ רוחמה אשר נמצא במועצה האיזורית שער הנגב. בערב סוכות נשארו סיוון והתינוק מיכאל לישון בשדרות לראשונה מאז נולד. ביום שבת ה-7 באוקטובר התעוררו לקולות פיצוצים ואזעקות שכמותם לא זוכרת מעולם. באומץ לב ובפתיחות מספרת סיוון על השעות הארוכות בממ"ד, כיצד חילצה את משפחתה לבד משדרות, ואיך היום הארור ההוא משפיע עליה עד היום.
דורין כהן, בעלה איתמר ושני ילדיהם הקטנים – אדם ויהונתן התינוק, התכוננו בסוף השבוע של שמחת תורה לחגוג את העפיפוניאדה של משפחת קוץ ז"ל בביתם בכפר עזה. הם לא תיארו לעצמם שבבוקר ה-7 באוקטובר יפרצו מחבלים לביתם האהוב וישרפו אותו לחלוטין כשהם בתוכו. סיפורה המצמרר של דורין על רגעי האימה בממ"ד, והמחשבות הבלתי פוסקות על חברתה דורון שטיינברכר שנמצאת בשבי ועד כמה היא מחכה ומתפללת שתחזור.
אתי מדר יצחק מקיבוץ נאות מרדכי שבקרבת הגבול הצפוני, הרגישה ב-7 באוקטובר שטרפו לה את כל הקלפים. בן זוגה גויס למילואים, עבודתה כעצמאית שעוסקת בפיתוח הגליל נעצרה והיא ומשפחתה התפנו עצמאית מביתם ואינם יודעים מתי יחזרו. בכאב רב מספרת אתי על תחושותיה והמחשבות על המחירים שמשלמות נשים, ועל המחירים הצפוניים במלחמה הזו.
