אודיו

אלינה מסטר, בת 37 ואמא לילד בן 12, יצאה עם חבריה הטובים למסיבת הנובה ב-7 באוקטובר לרקוד ביחד ולחגוג את החיים. מהמסיבה הזאת היא חזרה לבדה. סיפור על הישרדות כנגד כל הסיכויים בתוך מגונית מוות אחת, שרק היא יצאה ממנה בחיים.
לאופק גני, בת 17 וחצי מנחל עוז, היו הרבה תוכניות לשנה הקרובה: בגרויות, מסע לפולין וחגיגות נשף הסיום עם כל החברים לשכבה. ב-7 באוקטובר הרגישה איך הכול נלקח ממנה בבת אחת. בבגרות יוצאת דופן ובכאב גדול מספרת אופק על פחד המוות שחוותה באותן שעות בממ"ד, על בני משפחתו של בן זוגה שנרצחו ועל החברים שאיבדה באותו יום ארור.
סופית היא דמות מוכרת בקהילת שער הנגב. בשיגרה, מנחה קבוצות נשים לאחר לידה, והובילה את קהילת העסקים באיזור בתמיכתו של ראש המועצה – אופיר ליבשטיין ז״ל. בכאב עמוק ובפתיחות מספרת סופית על השבר האישי והקהילתי אחרי ה-7 באוקטובר לצד התמודדות יום-יומית וריפוי.
עדן הנדלמן נהגה לבקר את משפחתה בקיבוץ סופה ביחד עם בן זוגה ושתי בנותיהם הקטנות. הקיבוץ שהיה נוף ילדותה, היווה בשבילה מקום אוהב ומנחם שבו בנותיה רצו במרחבים והרגישו הכי בטוח בעולם. בסוף השבוע של ה-7 באוקטובר הגיעו שוב לבקר, אך הפעם במקום לרוץ במדשאות, הם התעוררו לתופת שהתחוללה בחוץ ובפנים.
סיוון עובד גדלה כל חייה בשדרות שאותה כל כך אוהבת, ועברה לגור עם משפחתה בקיבוץ רוחמה אשר נמצא במועצה האיזורית שער הנגב. בערב סוכות נשארו סיוון והתינוק מיכאל לישון בשדרות לראשונה מאז נולד. ביום שבת ה-7 באוקטובר התעוררו לקולות פיצוצים ואזעקות שכמותם לא זוכרת מעולם. באומץ לב ובפתיחות מספרת סיוון על השעות הארוכות בממ"ד, כיצד חילצה את משפחתה לבד משדרות, ואיך היום הארור ההוא משפיע עליה עד היום.
ויוי רויטמן עלתה לישראל מארגנטינה בשם הציונות ולקחה חלק בהקמת קיבוץ ניר יצחק. בשבת ה-7 באוקטובר היא תכננה לבלות בים עם חבריה לקיבוץ אבל מצאה את עצמה מחזיקה את ידית הממ"ד בזמן שמחבלים מנסים להיכנס. מאוחר יותר גילתה שחבריה היקרים נחטפו לתוך רצועת עזה, ושכעת היא נדרשת לבנות את חייה מחדש.
דורין כהן, בעלה איתמר ושני ילדיהם הקטנים – אדם ויהונתן התינוק, התכוננו בסוף השבוע של שמחת תורה לחגוג את העפיפוניאדה של משפחת קוץ ז"ל בביתם בכפר עזה. הם לא תיארו לעצמם שבבוקר ה-7 באוקטובר יפרצו מחבלים לביתם האהוב וישרפו אותו לחלוטין כשהם בתוכו. סיפורה המצמרר של דורין על רגעי האימה בממ"ד, והמחשבות הבלתי פוסקות על חברתה דורון שטיינברכר שנמצאת בשבי ועד כמה היא מחכה ומתפללת שתחזור.
אתי מדר יצחק מקיבוץ נאות מרדכי שבקרבת הגבול הצפוני, הרגישה ב-7 באוקטובר שטרפו לה את כל הקלפים. בן זוגה גויס למילואים, עבודתה כעצמאית שעוסקת בפיתוח הגליל נעצרה והיא ומשפחתה התפנו עצמאית מביתם ואינם יודעים מתי יחזרו. בכאב רב מספרת אתי על תחושותיה והמחשבות על המחירים שמשלמות נשים, ועל המחירים הצפוניים במלחמה הזו.
הדר שומן, עובדת סוציאלית ואמא לשישה ילדים מנחל עוז, עברה לקיבוץ לאחר מבצע "צוק איתן". ה-7 באוקטובר תפס את המשפחה כשהתכוננו בהתרגשות לחגוג את חג המשק באותה שבת. איך מטפלים בשישה ילדים בממ"ד? איך מתווכים להם את הסיטואציה הבלתי נתפסת? ואיך ממשיכים מכאן?
עינב מור ובעלה אמיר הגיעו לביקור משפחתו של אמיר בנחל עוז לקראת חג המשק. מבחינתה, מאז ומתמיד העוטף לא היה מקום בטוח לשהות בו למרות הקסם של הקיבוץ והקהילה. בשבת השבעה באוקטובר, כשמחבלים פשטו על הקיבוץ, כל חששותיה של עינב התממשו בשעות הארוכות של השהייה בממ"ד, והתערבבו בשאלות על ביטחון ומגדר.
Scroll to Top

עמותת עדן מרכינה ראשה על מאורעות 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" ומייחלת לחזרתם הביתה בשלום של החטופות והחטופים, חיילי וחיילות צה"ל וכל כוחות הבטחון.

העמותה פועלת מזה 30 שנה בעוטף עזה. נערות פנימיית עדן חזרו לאחרונה לקיבוץ כרמיה  ואנחנו פועלות לשיפוץ המבנה הנפגע ולייצב שגרת טיפול והשכלה עבורן בצל המלחמה.  

הפעילות של "מכינה לחיים" בקיבוץ דורות תחודש בסוף השנה, ומרכז עדן 51 חזר לספק שירותי אירוח ותוכן – לכן נשמח לארח אתכם אצלנו.

בעדן כמו תמיד אנחנו פועלות להתחדש גם מתוך המשבר והקמנו שני פרויקטים חדשים: מרכז טיפול קהילתי לנשים "עדן בשבילך" ופרויקט התיעוד "נשים מספרות מלחמה".  

נודה לכל עזרה