מדלן בינג, אמא לארבעה, גרה בכפר עזה כ-30 שנה. את המגורים בקיבוץ היא הגדירה כ-95% גן עדן ו5% גיהינום, כמו רבים מתושבי העוטף עד השביעי לאוקטובר. ב-7 לאוקטובר התחבאה עם שתי בנותיה מתחת לפוך בממ"ד, בזמן שמחבלים נכנסו לביתם וניהלו ממנו קרב יריות במשך שעות ארוכות. בכאב גדול, מספרת מדלן על הבית שנפגע, על החברות שלא ישובו וגם על הכוחות להתמודד ולנהל חנות מוצרים ויד שנייה לטובת מפוני כפר עזה.

ב-9 לאוקטובר, ענבר כרמלי פרוינד, עובדת סוציאלית ואמא לשני ילדים קטנים, מצאה את עצמה נפרדת מבעלה לירון שיצא למילואים להילחם בעזה. בגילוי לב, מספרת ענבר על המחשבות, הפחדים, רגעי השבירה לצד הכוחות שהתגלו בתקופה זו. סיפור של אישה, אמא ואשת מילואימניק שנלחמת עבור כולנו בעורף.

גלית גולדשר, בת 26, כבר שנים מהווה חלק פעיל בקהילת מוסיקת הטראנס. ב-7 לאוקטובר, עבדה במסיבת הנובה ביחד עם בן זוגה, במקום בו הרגישה הכי בבית בעולם והיווה עבורה מקום לחיבור וריפוי. בשבת בבוקר של אותו יום ארור, מצאה את עצמה בורחת ממחבלים תוך שהיא רצה קילומטרים בשטח פתוח כשכדורים שורקים באוזניה ורגע אחד בפרדס שלא תשכח לעולם.

ב-7 לאוקטובר, רס"ן ים קוטאי, רופאה צבאית ומתמחה ברפואת ילדים גויסה למשימות סיוע במלונות המפונים בים המלח. במקביל, בן זוגה גויס גם הוא למילואים והשאירו 3 ילדים בבית מתוכם תינוקת שעדיין יונקת. כחודש וחצי לאחר מכן קיבלה טלפון מפתיע שמציע לה להצטרף לצוות שיקלוט את הילדים החטופים בשובם לארץ במסגרת העסקה בנובמבר 2023. בסיפורה, מתארת ים את החששות, ההכנות, האתגרים והרגעים המרגשים של המפגש הראשוני במסוק המערבים שמחה ועצב ביחד.

קרן בן-שלום, אם יחידנית לשני ילדים קטנים בחרה לחזור לקיבוץ עין השלושה ולגדל את ילדיה במקום האהוב בו גדלה בילדותה. היא אהבה את הקרבה למשפחה, הטבע ותחושת הבטחון שחשה. ב-7 באוקטובר שכבו היא ובתה בת ה-7 מתחת למיטה בממ"ד במשך שעות ארוכות, מנהלות שיחות בלחש ומנסות לשמור על שפיות בזמן שמחבלים פורצים לביתן.

רעות רוט-קסנטיני מקיבוץ מגן עמדה לקראת פרק חדש בחייה – עבודה חדשה, פיתוח תחומי עניין נוספים ומטרות חדשות שהציבה לעצמה להגשים. ב-7 לאוקטובר הרגישה כיצד הכל מתרסק כששהתה בממ"ד במשך 50 שעות עם שלושת ילדיה, בזמן שבעלה נדב, חבר כיתת הכוננות של הקיבוץ, נלחם מול המחבלים. בפתיחות מספרת רעות על השעות הארוכות והקשות בממ"ד עם ילדיה הקטנים, חוסר הוודאות והפחד, והדאגה הבלתי פוסקת לבן הזוג שנפצע בקרב.

אלינה מסטר, בת 37 ואמא לילד בן 12, יצאה עם חבריה הטובים למסיבת הנובה ב-7 באוקטובר לרקוד ביחד ולחגוג את החיים. מהמסיבה הזאת היא חזרה לבדה. סיפור על הישרדות כנגד כל הסיכויים בתוך מגונית מוות אחת, שרק היא יצאה ממנה בחיים.

לאופק גני, בת 17 וחצי מנחל עוז, היו הרבה תוכניות לשנה הקרובה: בגרויות, מסע לפולין וחגיגות נשף הסיום עם כל החברים לשכבה. ב-7 באוקטובר הרגישה איך הכול נלקח ממנה בבת אחת. בבגרות יוצאת דופן ובכאב גדול מספרת אופק על פחד המוות שחוותה באותן שעות בממ"ד, על בני משפחתו של בן זוגה שנרצחו ועל החברים שאיבדה באותו יום ארור.

סופית היא דמות מוכרת בקהילת שער הנגב. בשיגרה, מנחה קבוצות נשים לאחר לידה, והובילה את קהילת העסקים באיזור בתמיכתו של ראש המועצה – אופיר ליבשטיין ז״ל. בכאב עמוק ובפתיחות מספרת סופית על השבר האישי והקהילתי אחרי ה-7 באוקטובר לצד התמודדות יום-יומית וריפוי.

עדן הנדלמן נהגה לבקר את משפחתה בקיבוץ סופה ביחד עם בן זוגה ושתי בנותיהם הקטנות. הקיבוץ שהיה נוף ילדותה, היווה בשבילה מקום אוהב ומנחם שבו בנותיה רצו במרחבים והרגישו הכי בטוח בעולם. בסוף השבוע של ה-7 באוקטובר הגיעו שוב לבקר, אך הפעם במקום לרוץ במדשאות, הם התעוררו לתופת שהתחוללה בחוץ ובפנים.