איך עוברים מהישרדות לחיים של תקווה?

דוח מחקר לסיכום מכינת עדן

מה קורה כשצעירות מקבלות מסגרת בטוחה, כלים לוויסות רגשי, וליווי שמאמין בהן?
ממצאי המחקר שליווה את התהליך במכינת עדן בקרב הצעירות שהשתתפו במכינה מעידים על תהליך עמוק של שינוי, כזה שמתחיל בתחושות של הישרדות, ומסתיים בתחושת חיים שיש בהם תקווה, משמעות ואפשרות.

ניתוח ממצאי המחקר משרטט תמונה עקבית. המכינה מאפשרת לצעירות לעבור מתחושת הישרדות לאיכות חיים, לחזק ערך עצמי ומסוגלות, ולרכוש כלים פרקטיים שמלווים אותן גם מחוץ למסגרת המכינה. הצעירות מעידות על תהליך שכלל הטמעה עמוקה של עקרונות הדיאלקטיקה ההתנהגותית (DBT), קשיבות, הצבת גבולות, חיזוק קשרים ויחסים בינאישיים, תקשורת מקרבת וניהול שגרה.

לצד הישגים אלו המחקר מצביע גם על צרכים חשובים של הצעירות. הצעירות מעידות על הצורך בליווי אישי, מעקב רציף אחר יעדים, והעמקה בכלים פרקטיים נוספים, בתחומים של כלכלה, מיניות ומגדר, מיומנויות תעסוקה ופעילות גופנית מותאמת.

הקולות שעלו מהמשתתפות עוסקים בנרטיב של שינוי אמיתי. הצעירות מעלות תמות של תקווה חדשה, חיבור לכוחות פנימיים, יכולת להתמודד עם מצוקה, ושינוי בתפיסת העצמי ובמערכות יחסים. עבור רבות, המכינה הייתה “הדבר הכי טוב שקרה לי עד עכשיו”.

הדוח המלא של המחקר מציג תמות מרכזיות, מנגנוני שינוי, שונות בין משתתפות והמלצות יישומיות להמשך פיתוח התוכנית, מתוך מחויבות להמשיך ולבנות מסגרות שמקדמות חוסן, עצמאות וחיים ראויים לנשים צעירות בישראל המתמודדות עם אתגרים רגשיים, ובפרט עם טראומה מורכבת.